#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החמשה איסורים בערוה?	"1) עיניו רואה ערותו<br>2) לבו רואה ערותו<br>3) ערותו מגולה [ודלא כהב""ח ביו""ד סי' ר']<br>4) עיניו רואה ערות חבירו<br>5) לבו רואה ערות חבירו [ושיעורו כמלא עיניו, וצ""ע (טהרת השולחן)]"	"סימן עד סעיף ביה""להקדמה"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזהו אסורים מדאורייתא?	"עיניו רואה ערותו וערות חבירו, וגם ערותו מגולה אסורים מדאורייתא [וחייב מכות מרדות ופסול לעדות מדרבנן (פמ""ג)], אבל בלב הרואה ערותו וערות חבירו אסורים מדרבנן"	"סימן עד סעיף ביה""להקדמה"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בהרהור בדברי תורה 2) שומע כעונה 3) עניית אמן 4) כתיבת דברי תורה?	"1) מותר 2) אסור, דהוי כדיבור [ואפי' אם רק לבו רואה את הערוה (פמ""ג מש""ז ס""ק א', אשי ישראל פנ""ה הע' קכ""ב)] 3) מותר דהוי כהרהור (מ""ב סי' פ""ד ס""ק ז') 4) כתב הקה""י (ברכות ס""ס י""ב) דיכול לכוון שלא תחשב כדיבור (מ""ב דרשו, ע""ש דמאריך בעוד מראה מקומות)"	"סימן עד סעיף ביה""להקדמה"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם קרא בפני ערוה 1) ודאי 2) ספק, האם צריך לחזור ולקרות ק""ש?"	"1) צריך לחזור עם הברכות 2) כתב הפמ""ג דתלוי במח' אביי ורבא בתמורה אי עביד מהני או לא מהני, דלפי רבא דלא מהני הוי ספק דאורייתא וצריך לחזור ולקרות ק""ש עם הברכות, ולפי אביי דמהני יוצא מדאורייתא ורק מדרבנן צריך לחזור ולקרות והוי ספק דרבנן לקולא ויקרא בלא ברכות [ואע""פ דלפי""ז אפי' לקרות לא צריך מ""מ כיון דאינו חשש ברכה לבטלה יש לקרות עוד פעם (מ""ב עו""ה)] {ומעורר הר""י באק דזהו דלא כהיסוד של הרבה אחרונים דהא דאמרינן לרבא אי עביד לא מהני היינו דוקא אם ע""י זה יצילו מעבירה אבל אם ממ""נ עבר העבירה אז אפי' רבא מודה דמהני (עי' יו""ד סי' רס""ו פתח""ת ס""ק א' בשם רע""א לגבי מילה שלא בזמנו), וגם הערוה""ש (סעי' ה') מתמיה על הדמיונו דהפמ""ג, ואמנם כתב הפמ""ג לקמן בסי' ע""ט (והובא בביה""ל ס""ס ע""ו) מסיק דהוא רק מדרבנן}"	"סימן עד סעיף ביה""להקדמה"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כשערותו מגולה, האם מותר לקרות ק""ש אם ליכא אחר כנגדו?"	"לא, דאמרינן לא יראה בך ופירש""י דקאי על הקב""ה"	"סימן עד סעיף ביה""להקדמה"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מהני ערוה בעששית או במים?	"מהני רק לאיסור דרבנן (כגון לבו רואה) [ודוקא כשלבו חוץ למים אבל אם לבו בתוך המים עם הערוה לא (מ""ב ס""ק ו')] ולא לאיסור דאורייתא (כגון עיניו רואה) [אבל מהני להיחשב ערותו מכוסה אע""פ שהוא דין דאורייתא, ועוד מבואר מהחזו""א דלא מהני לעיניו דוקא כשמסתכל בה אבל כשאינו מסתכל בערוה (כגון שעוצם את עיניו) מהני במה שעיניו חוץ למים דאז דינו כמו לבו] (ביה""ל בהקדמה אות א' ואות ג')"	"סימן עד סעיף ביה""להקדמה"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני לכסות לבו בידו?	לא מהני אפי' לראיית ערות חבירו דאין גוף מכסה גוף	"סימן עד סעיף ביה""להקדמה"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איך קיי""ל בלבו רואה את הערוה?"	"רש""י סבר כהת""ק דמותר, אבל רוב ראשונים סברי כהיש אומרים דאסור וכן פסק השו""ע"	סימן עד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם יושב במגדל של עץ האם מותר להוציא את ראשו לחוץ ולקרות ק""ש? באר.<br>הוי איבעיא בירושלמי ברכות (פ""ט ה""ב), וביאר הרא""ש דאיבעיא להו מה הדין בלבו רואה את הערוה, והב""י (סי' ר""ו) השיג עליו א""כ הו""ל למיבעיא להו כשלבוש טלית [ודחה הנתיב חיים דרצה לאוקמיה בציור דאינו יכול לחבק גופו בזרעותיו], אלא פי' הב""י דהירושלמי מסתפק אם המגדל חשיב כאהל [ומבואר מסוכה (י' ע""ב) דכילה גבוה י' הוי כמו בית ולא מהני להוציא ראשו דשדי ראשו בתר רובו ואסור משום גילוי ערוה {וצ""ע דמדבריו משמע דהאיסור הוא מחמת עיניו רואות את ערותו, אבל מהקדמת ביה""ל משמע דיש איסור בפנ""ע בגילוי ערוה, ושו""ר דכן מעורר הפמ""ג על רש""י בסוכה דכתב שדי ראשו בתר גופו ומשמע דס""ל כהב""ח דליכא איסור גילוי ערוה, וכן מדויק במ""ב (ס""ק ד') דבעומד ערום בבית לא נקט הלשון שדי ראשו בתר גופו אלא לגבי צואה, והחזו""א (או""ח סי' ט""ז ס""ק י""א) לית ליה שדי ראשו בתר גופו בכלל אפי' בצואה}] או דלמא הוי כמלבוש ומותר [ואינו מבואר אי מיירי במגדל גבוה י' או פחות מי' (מחה""ש), והחזו""א סבר דמיירי כשאינו מחזיק מ' סאה, אבל מביה""ל (ד""ה משום) משמע קצת דס""ל דמיירי כשמחזיק מ' סאה [דכתב דפשוט דכלי ממש הוי מלבוש] {אמנם, מפורש בירושלמי דמיבעי בין בית בין מגדל, משמע אפי' גבוה י' ומחזיק מ' סאה}], והמג""א (תחילת הסימן) הוכיח מרבינו ירוחם דמותר לקרות ק""ש כשמוציא ראשו ממגדל של עץ, אלא דהקשה המג""א למה השמיטו כל הפוסקים דין זה דסוכה, ותירץ דהגמ' קאי כמ""ד דלבו רואה את הערוה מותר אבל לדידן דאסור אין נפק""מ בכל הני ציורים דבלא""ה אסורה משום לבו רואה את הערוה, והא דהתיר רבינו ירוחם צריך לאוקמיה כגון שכסה את לבו בבגד [וס""ל דהמגדל חשיב כמלבוש] אבל בבית [אפי' פחות מי' טפחים] לא מהני לכסות את לבו דשדי ראש בתר גופו. והוסיף המג""א דה""ה אם יש צואה בבית לא מהני להוציא ראשו לחוץ, ואם הכניס ראשו למקום צואה נמי אסור דעכ""פ הצואה כנגדו, ולפי הרשב""א אסור אפי' אם עומד בחוץ והצואה כנגדו בבית (מ""ב ס""ק ד')"		סימן עד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוציא ראשו ולבו חוץ לכילה?	"אם הכילה גבוה עשרה אסור [משום גילוי ערוה], ובפחותה כתב החזו""א דמותר דהוי כמכוסה [והביה""ל (ד""ה משום) מצטט לשון המג""א דאפי' בפחותה מעשרה אסור, וצ""ע]"	סימן עד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם סגי לכסות גופו בטלית?	"אם מכסה עד למטה מלבו סגי, אבל אם מכסה גם לבו אז צריך להדביק הטלית על לבו [או יהיה בגד שמונח דבוק לגופו (מ""ב לקמן סי' צ""א ס""ק ח')] כדי שיהא הפסק (מ""ב ס""ק ב'-ג'), ואז מהני אפי' לעיניו (ביה""ל ד""ה היה) [ודלא כהגר""ז (מ""ב דרשו)], ואם מכסה רק לבו ל""צ להדביק (ביה""ל ד""ה צריך), ודוקא אם לובשו לצורך כך אבל בגדי זיעה צריכים להיות מהודק על לבו (אשי ישראל פנ""ה הע' קכ""ח)."	סימן עד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה החמירו על לבו יותר משאר אבריו שלא יראו ערותו?	"משום דאשכחן רואה אצל לבו כדכתיב (קהלת א' ט""ז) ולבי ראה הרבה חכמה (מ""ב ס""ק ד'), והערוה""ש (סעי' ה') ביאר דהלב הוא העיקר מחנה ישראל של האדם בשעה שמתפלל וקורא ק""ש דמחשבת הקדושה היא הלב."	סימן עד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם 1) קרא 2) התפלל 3) בירך 4) למד תורה (אפי' לכתחילה), כשלבו ראה את ערותו?	"1) צריך לחזור ולקרותו עם הברכות (מ""ב ס""ק ה') [והערוה""ש (סעי' ה') סבר דא""צ לחזור ולקרות דלא מצינו חזרה רק בצואה וערוה מגולה] 2) הדה""ח מחמיר, אבל החיי""א מקיל וכן נוטה המ""ב בצירוף שיטת רש""י (מ""ב שם) 3) ספק ברכות להקל (מ""ב שם) 4) השע""ת (ס""ק א') הביא מח' אם הוא מותר לכתחילה, והמ""ב (ס""ק א) סבר דאסור, והערוה""ש (סעי' ה') סבר דמותר"	סימן עד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הציור דלבו רואה ערות חבירו?	"כתב המ""ב (ס""ק ו') כגון ששניהם שוכבים או שניהם במים [וע""ע בערוה""ש (סעי' י')] {ואינו אסור משום סי' ע""ג דכאן מיירי כשערוה שלו מכוסה והוי כהפסיק בטלית (כן נראה) א""נ מיירי כשרחוק הרבה מחבירו (מ""ב דרשו)}"	סימן עד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא במים 1) כלפי עיניו רואה ערותו 2) כלפי לבו רואה ערותו 3) כלפי גילוי ערוה?	"1) כיון שראשו חוץ למים סגי כשאינו רואה ערותו (ב""י, מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק י""ג) 2) צריך לכסות או להפסיק לבו מערותו א""נ יוציא לבו מהמים [והגמ' בברכות לא אוקמיה הכי אטו תפילה (גר""א ס""ק ד')] א""נ יעכור המים והוי כארעא סמיכתא [ולפי המג""א (ס""ק ד') מהני דוקא בדאיכא קרקע וטיט, ולפי האור זרוע (הובא במ""ב ס""ק י""א) מהני אפי' בגיגית, והערוה""ש (סעי' י""ב) הוסיף דאם רוחץ עם סבון מהני {ונראה דתלוי במציאות אם יש בעבועות, ומבואר בשו""ע דהגדר דעכורים הוא דאין איבריו ניכרים}] 3) מהני ליחשב כמכוסה (מ""ב ס""ק ז')"	סימן עד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בראשו?	"צריך לכסות את ראשו, ולא מהני לכסותו בידו (מ""ב ס""ק ח') [וזהו לגבי ברכה, אבל לגבי הילוך ד' אמות מהני כשהוא בבית ולא תחת אויר השמים (מ""ב סי' ב' ס""ק י""א - י""ב)]"	סימן עד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מהני לחבק את לבו בזרועותיו ולא מהני לכסותו בידו?	"1) הב""י משמע דיש חילוק בין הפסק ליכסוי {ויש לפרש דהפסק הולך על כל רוחב הגוף משא""כ כיסוי}<br>2) הלחם חמודות (מובא בפמ""ג מש""ז ס""ק ג', מחה""ש, מ""ב ס""ק י""ד) תי' דדרכו לתת ידו על לבו אבל אין דרכו לחבק זרועותיו.<br> 3) אין חילוק ביניהם, ומש""ה יש להחמיר גם בחיבוק זרועותיו (מהר""ם טיוולו, פר""ח, באה""ט ס""ק ח')<br>4) {בידו אסור מטעם אחר משום דנוגע במקום מכוסה משא""כ בזרועותיו (וע""ע במ""ב דרשו), אבל אינו משמע דזהו התירוץ להסתירה}"	סימן עד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה מהני לכסות בידו שם השם כשהוא עומד ערום (שבת ק""כ)?"	"תי' התרוה""ד דכלפי השם היד הוי מין אחר ולהכי מהני לכסות השם משא""כ כשרוצה לכסות את הלב הוי מין אחד עם הגוף, והמג""א (ס""ק ג') תי' דמבואר בגמ' דחיישינן שמא מישתלי ושקיל לידיה וה""נ לא הוי כיסוי [וכ""ת ליחוש נמי בחיבוק זרועותיו, תי' הפר""ח (הובא בפמ""ג א""א ס""ק ג') דהתם מדכר דכיר [והפר""ח עצמו מחמיר בסוף], והשע""ת (ס""ק ח') הביא ממחזיק ברכה דלא חיישינן כלל לשמא מישתלי אלא בגמ' שבת כיון דטריד בנפשיה לטבול משא""כ הכא דרוצה לקרות ק""ש ומחמת זה חובק זרועותיו או מכסה בידו לא מישתלי {אין זה כתירוצו של המג""א}]"	סימן עד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני כיסוי יד של חבירו?	"כן (פמ""ג א""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק ט')"	סימן עד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנשים?	"לפי רוב ראשונים ליכא משום עיניה ולבה רואה את ערותה [דהוי למטה] אלא דיש איסור גילוי ערוה ולהכי סגי כשהיא יושבת [אולם, הב""ח (יו""ד סי' ר') דס""ל דליכא איסור בכלל דגילוי ערוה בע""כ ס""ל דיש איסור עיניה ולבה רואה את ערותה (מג""א ס""ק ז', מ""ב ס""ק ט""ז)]"	סימן עד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד תעשה אשה שצריכה לברך במקוה?	"מדינא מותרת לברך, אבל נכון לחוש לשיטת הב""ח ותוציא לבה חוץ למים {ואין זה נכון לכתחילה משום כבוד הברכה (מ""ב ס""ק כ""ב)} או תחבק זרועותיה {ואין זה נכון לפי הפר""ח} או תעכור המים ברגליה. ואם יש נשים אחרות ערומות שם צריכה להחזיר פניה מהן (מ""ב ס""ק ט""ז)"	סימן עד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם העגבות נראות, האם מקרי גילוי ערוה?	"כתב המג""א (סי' ר""ו) לא, אבל הא""ר חולק (מ""ב ס""ק י""ז) [וצידי העגבות לפי הא""ר אינן בכלל עגבות רק הקמטים שבין העגבות, אבל לפי החזו""א (או""ח סי' ט""ז ס""ק י') הכל בכלל העגבות (מ""ב דרשו)], ולקמן בסי' ר""ו ס""ק ט""ז הכריע המ""ב להחמיר לכתחילה בעגבות {אכן, בסי' ע""ג מבואר דמותר אחוריו לאחוריו בבניו קטנים אע""פ שהעגבות נגועות, וצ""ל דלענין זה לא מחמרינן}."	סימן עד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשאר אברים 1) שרואים 2) שנוגעים, את הערוה?	"1) מותר בק""ש 2) אסור בק""ש ובתפילה גזירה שמא יגע בידו (תוס' ברכות כ""ה ע""ב) ואתי לידי הרהור (ב""י, מ""ב ס""ק י""ט) [ואין חילוק בין ערות עצמו לערות חבירו]"	סימן עד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בכלל נגיעת ערוה?	"כתב הב""י דוקא הגיד דאתי לידי הרהור בנגיעת ידו ולא הכיס (רע""א), והבאה""ט (ס""ק י') הביא ממהר""ם טיוולו דמחמיר אפי' בכיס (מ""ב ס""ק כ'), אבל אין להחמיר בזה בספיקות ובפרט כשעל ידי זה יהיה טרדא קצת (אשל אברהם מבוטשאטש)."	סימן עד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם קרא כשירכיו נוגעים בגיד?	"כתב המ""ב (ס""ק כ') דתלוי במש""כ לעיל בסי' ע""ג בשנים במטה אם קרא בדיעבד דלפי הפר""ח יצא והפמ""ג מפקפק בזה"	סימן עד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מכוסה רק ממתניו ולמטה?	"מותר בק""ש [ודוקא בשעת הדחק אבל לכתחילה אין לקרות ק""ש או לברך שום ברכה כזה (מ""ב ס""ק כ""ב)], אבל לתפילה לא דבעי לראות עצמו כאילו הוא עומד לפני המלך ולעמוד באימה [וצריך לכסות גם מאחוריו כנגד לבו (ערוה""ש סעי' ז')]"	סימן עד סעיף ו		
